ארכיון פוסטים ששייכים לנושא 'הומור'

פרספקטיבה

יום ראשון, 06 באוגוסט 2006

הקריאה שלי לפני כשבועיים להיות הדוברים של צה"ל בטח לא הצליחה לעורר ממש את הדים (למרות השממה בבלוג הזה), אבל אולי הקריאה לצו 8 שעשו לפני שבוע הצליחה. בכל מקרה, עכשיו רק גיליתי את האתר Vital Perspective, שמסתבר שקיים כבר מאז דצמבר 05'. האתר מופעל על ידי שני אלמונים (אולי, לא חיפשתי אותם ובאתר הם לא מזדהים בשמות) שטוענים שפעם עבדו בשביל מפלגות שונות ויריבות בארץ.
האתר מרכז חדשות והרבה אינפורמציה שונה לגבי העימות הישראלי-ערבי במזה"ת, ומאז תחילת הלחימה בצפון גם מפרסם סרטוני וידאו ערוכים ביוטיוב, בדגש על כאלה שיעזרו להראות את הצד שלנו ואת צדקתו, או לפחות את הצד השני וכמה שהוא שקרן.
למרות שלא התעמקתי באתר עדיין אני מניח שזה ברור שהוא פרו-ישראלי לחלוטין. אני לא חושב שזה לא הוגן, בעקבות כמות הדברים האנטי-ישראלים שמסתובבים ברשתות הזרות (בעיקר המגישה הבלונדינית המרגיזה מ-CNN). יש כאן שימוש נכון במדיה המתפתחת במהירות מטורפת ואת זה אני באמת אוהב.
עכשיו השאלה היא איך לפרסם את הדברים האלה, כולל הסרטונים, בלי לצאת ספאמר…

רק תגידו לא

יום רביעי, 12 ביולי 2006


מאוד מצחיקים אותי האנשים שטוענים שהם מנסים כבר חודשים להתנתק מחברת האינטרנט/הסלולרי שלהם ולא מצליחים. עוד יותר מצחיקים אותי אלה שחושבים שקוראים את הסיפורים של האנשים הראשונים ולא לומדים מזה כלום. למשל, מסתבר ש-Smile אינטרנט זהב (נשמע כמו משפט אחרון ששומע איזה רשע בסרט אקשן גרוע) לא הורידו את מחירי החבילות שלהם בעקבות הורדת המע"מ. עוד לא בדקתי בחברה שלי (אולי אבדוק מחר?) אך סמייל לפחות שלחו אימיילים ללקוחותיהם ובו הודיעו שהם לא משנים את מחירי החבילות למרות הכל.
כמובן שזה מרגיז לגלות את זה. בכל זאת, אני מתלונן כבר ימים על זה שהתחבורה הציבורית לא הוזלה, ואני נוסע באוטובוסים. במקום זה יש לאגד ודן הודעות שאומרות שהן רצו להעלות מחירים, אך דחו את זה בכמה שבועות. זה לא ממש עוזר לי עכשיו וזה מרגיז.

בכל מקרה, קצת סטיתי מהנושא. אנשים כמו שהזכרתי בהתחלה חיים בסרט כלשהו, כנראה. אני מבין, צריך לשלם חשבונות, צריך לקנות אוכל, לבשל, לישון, לטפל בילדים וכו', אבל תמיד, תמיד תמיד לא לשים לב לחשבון האינטרנט שממשיך להגיע?

הנה הדריל הקבוע שלי, ואני חושב שקיבלתי את זה מהוריי, אבל זה יותר נשמע לי כמו עניין השרדותי בקטנה. אני מתקשר לחברה כלשהי (פעם אחרונה זו היתה HOT) ואומר שאני רוצה להתנתק. זה ידוע מה קורה אז – החברה מעבירה אותך בין שירות הלקוחות לשימור הלקוחות שם מציעים לכם הצעות מפתות במחיר פלוס מגבת וערכה לניקוי חלזונות. אני אומר להם "לא, תודה אבל לא. אני רוצה להתנתק". אז הם אומרים שיש להם עוד הצעה. אני אומר שוב "לא, אני לא רוצה. אני מעוניין להתנתק עכשיו". ברור לי שבשלב הזה הצד השני אמור לבטל לי את החשבון. במצב כזה אני כבר לא מעוניין לדבר על הצעות אלא רק להתנתק, אבל לא נכנס לגישת ה"תנו להתנתק ותעזבו אותי בשקט" כי אני קורא את מה שאנשים עוברים לפני, בדיוק כמו מליון וחצי הטוקבקיסטים שמתלוננים שלוקח להם 7 חודשים להתנתק.

ואז אני עושה את הדבר החכם ביותר, שאני לא מבין איך אחרים לא עושים: מתקשר אחרי שבוע. אם לא שבוע, שלושה ימים. מתקשר ובודק. יש חיוב? לבטל אותו ומיד. אין חיוב? סבבה.

ועוד דבר קטן שחברי מועדון שבעת החודשים מתעקש לא לעשות ולא ללמוד אותו לעולם זה "לבדוק את החשבון החודשי". מדי פעם מסופר על לקוח שתבע איזו חברה כלשהי כי לאחר כמה חודשים שעברו מאז התנתק מהם הוא "גילה" בחשבון החודשי חיובים. אני לא מאמין שהם לא היו שם בשבעת החודשים שלפני. אני כן מאמין שאנשים יכולים להיות עצלנים מדי לעשות את זה. אולי צריך להעניש אנשים כאלה, שלא בודקים את החשבון החודשי שלהם באיזו כספת על הראש?

ושלא תבינו לא נכון, זה שהייתי תומך טכני שם לא אומר שאתנתק מהם אם יעשו לי שם בעיות. בהרף עין. רק שכרגע הכל בסדר ומה שעובד טוב טבעי לא לנסות ולתקן אותו. פשוט תגידו לא, זה עוזר בהרבה היבטים בחיים.