ארכיון פוסטים שפורסמו בחודש אפריל 2004

הסיפור המלא מאחורי "רחל" סרט פורנו הכבשים הראשון שמופק ברגעים אלו ממש בארץ!

יום רביעי, 28 באפריל 2004

בשקט בשקט, תחת מימון בחורי ישיבות טובים ועבריינים מהעולם הכמעט-תחתון בגדרה-עילית, מפיקים בעלויות מינימום את סרט הכבשים הפורנוגרפי הישראלי הראשון.
א.ט. שחקן ראשי:"תמיד רציתי להופיע בתיאטרון, החלום שלי היה לשחק ב'חוות החיות'….זה מספיק קרוב, וגם יוצא לי ל**** כבשים".
שיש קבאב, הבמאי ההודי שהוטס לארץ בתוך קרטון עם מסמרים, מספר:
"הייתי באמצע ההפקה של סרט כחול על גמלים ורוכביהם, אבל תמיד רציתי לעסוק באומנות מקורית, ברגע שולדימיר התקשר אלי ואמר שמחפשים בימאי ישר התקשרתי. אמרתי לו…טוב לא משנה מה אמרתי לו."
ולדימיר זוגלוב, מפיק (וקצב בזמנו החופשי) –
"תראה, זה דבר שהולך היום בשוק טוב טוב. יש פה פוטנציאל שיווקי אדיר. בינינו, לא רצית אף פעם ל**** איזה כבשה אחת?"

עלילת הסרט, שמבוסס על רב-מכר בדואי מהמאה ה17 מקיפה 25 שנים בחייה של רחל (במקור פאטמה), זונה ממין כבשה, בהתמודדותה עם קריסת החלום הקומוניסטי (במקור איסלאמי) והעלייה בפופולריות של סטייק כבש טוב ככה עם המלח (במקור מלחמת מאה השנים באירופה).

"רחל" – באקרנים, בקרוב מאוד (ברגע שיפסיקו לאכול את השחקניות).

[Decay נשלח ע"י]

Saturday sun came with no warning…

יום שני, 26 באפריל 2004

בכל שנה זה דומה. דיכאון מצד אחד, חיוך בלתי-נגמר מצד שני. הרבה קצף. לרגע אחד בוכים, רגע אחרי צוחקים.

שנה שעברה הייתי דגלן בטקס המרכזי בהר-הרצל. כן, זה שנגמר עכשיו בדיוק. הייתי בטור השני בשורה השניה של משמר הדגל של חיל מודיעין. היה אדיר. שבעה שבועות התכוננתי ובסוף היה שווה את זה. לא ראו אותי בטלויזיה, אבל למי אכפת.
עכשיו לא היה את זה. להיפך, אין עבודה, אין צבא ואתם מכירים את ההמשך.

והיה את הדיכאון, והיתה את העצבות, ומאז לפני שנה היה לי הרבה קצף והרבה בכי מעורבבים.
ההומור הלך וההומור חזר, החיוך נגמר ואז נבנה מחדש ועכשיו…

ביום העצמאות נראה לפעמים שהכל בסדר. אולי זה לא נכון. מצד שני אולי זה כן. אולי כשיודעים מה לא בסדר, כשנותנים לזה לצוף סוף-כל-סוף על פני השטח ומרשים לרגשות ולמחשבות האמיתיות להישטף החוצה כמו מים – אולי זה בעצם סימן. סימן שטוב. סימן שיש את הסיבות לחייך ולצחוק ולא להיגמר. קצף.

ואולי הצורה הטובה ביותר להסביר את יום העצמאות זה לחזור על דברי האחיינית בת ה-3 וחצי שלי, שבזמן טיול ברחוב עם סבתה נשאלה "מה יש מחר?" וענתה "יומולדת למדינה!".
"ואיפה חוגגים את היומולדת, בגן?"
הביטה הזאטוטה בסבתה ואמרה, בשיא הרצינות, "סבתא, איזה שטויות את מדברת, יומולדת למדינה לא עושים בגן, יומולדת למדינה עושים בפארק!"

חג שמח לכולם. :)

קבוק,
מישהו עם חיוך על הפנים.

שרון: "אני שפל!"

יום שני, 05 באפריל 2004

"אחרי כל שפל באה גאות," אמר ראש-הממשלה אריאל שרון, "חכו-חכו כשהשפל יגיע, איזה שוס יהיה אח"כ."

נתניהו: "הבנקים – משאבות כסף מהאזרח הקטן"

יום שישי, 02 באפריל 2004

"משאבה,נתניהו שוב מסתבך בתיאורים מיניים וקלטות לוהטות בגלל פליטות פה כגון "הבנקים מוצצים כסף מהאזרח הקטן" ו-"לבנקים יש פה ששואב ושואב". מעניין מאיפה כל הידע..

בנתיים, נמצאה משאבת הכסף של הבנקים. כנראה ישנה אחת, זו תמונה מאתר החברה היצרנית:

מהומות בהר הבית

יום שישי, 02 באפריל 2004

כוחות גדולים של משטרה פרצו בצהרי היום (שישי) לרחבת הר הבית בנסיון להדוף אלפי מתפללים שהחלו ליידות לעברם אבנים בתום תפילת יום השישי.

המהומות התחילו עם סיום התפילה, שהפעם לא הוגבלה לגילאי 45 ומעלה, כמו בתפילת יום האדמה. אז החלו חלק מהמתפללים לפרוץ החוצה לעבר כוחות המשטרה וליידות לעברם אבנים. כוחות המשטרה ראו את ההמון הזועם, פרצו פנימה ואז קיבלו הוראה לשוב.

בבירור שערכה מערכת "קבוקים" נתגלה כי כוחות המשטרה סגו עד לרחבת הכותל המזרחי, כדי שבזכות האבנים שנזרקו לכיוונו, אולי כמה יצליחו לחזק אותו והוא לא יפול ברעידת האדמה הבאה. לאחר שכמות האבנים הרצויה הושלכה לכיוון הכותל המזרחי, קיבלו השוטרים הוראה לפוצץ ת'צורה למפגינים והרגו עשרות מוסלמים תוך כדי שהם שרים את "התקווה".