ארכיון פוסטים שפורסמו בחודש ספטמבר 2004

אינעל דין-דינו

יום חמישי, 23 בספטמבר 2004

ווהו!
איך שהזמן טס כשנהנים, אה? :)

ידוע, ידוע בהחלט, לא הייתי כאן כל החיים, סיפרתי שטסתי לחו"ל, סיפרתי על כלמיני שטויות שקשורות ל..פחח.. עבודה! הא! אויש, אני הורג את עצמי. והאמת היא שיש לי באמת עבודה, אבל אני לא הולך לספר לכם בדיוק איפה אלא בערך. איזו חברת אינטרנט עם פרסומות מרגיזות. זה לא נורא, אבל הפרסומות נמצאות גם בתוך החברה. כלומר, לא מספיק שאני עובד שם, אני גם חייב להיחשף אליה חיצונית אבל פנימית..

בכל מקרה, אדון ראש-צוות שלי… צריך לתת לו שם. מעתה יקרא הגבר, מכיוון שהוא די גברי (יש לציין) והוא גם דואג שכל חברי הצוות שלו יהיו כאלה (הוא מסתובב במוקד, טופח/מרביץ לחברי הצוות ומרעים בקולו "גבר!!1") ושכל המוקד ידע את זה (וגם המוקד שבת"א). בכל מקרה, הוא בחור חביב ביותר, הגבר, והוא באמת מאוד דואג לאנשי הצוות שלו. שיהיה לכם ברור, הוא טוען להיות גבר השנה בעיניי (ואני בכלל לא מסתכל על גברים!) – הוא צולל, שוחה, גולש פעמיים בשבוע ומצליח לשמור על אישה שגולשת בעצמה וגם לעבוד במוקד; הוא שזוף בצורה קבועה (אני בטוח שהוא סתם לבנבן שישב הרבה בשמש :), הוא אוכל כמויות של בשר בפאפאגאיו (אבל אני ניצחתי אותו ואת שאר הצוות בארוחה שהיתה לנו שם על חשבון החברה) והוא בכלליות די מרשים.

והוא כל החיים בסיני. ואני, מסכן שכמוני, רק יצאתי מהצבא, מודיעינצ'יק, ואסור לי בכלל לצאת מכאן לכל מדינה שיש בה מוסלמי וחצי. אז אני יושב ומתכנן לי תוכניות לטיול מטורף באיסלנד, סקוטלנד, אירלנד וכל דבר אחר שנגמר ב"לנד", אם אפשר.

בכל מקרה, נחזור לעצמנו..

התחלתי ללמוד לנגן על הבס שלי. כן, זה מוזר, יש לי בס כבר מעל לחצי שנה אבל אני לא ממש לומד עליה, אני מנגן מה שיוצא. אז מצאתי מורה חביב מהאיזור וכבר עשיתי שיעור אחד ואני מרגיש שאני הולך להיות ה הבא. יע יע. כולם יאהבו אותי ויהיו לי בחוטה של בחורות.
בעצם, אם אני אגיד "בוחטה" אפאחת לא תרצה אותי.
אז נרגיע עכשיו ונחזור להתקין את המחשב שלי מחדש. :)