ארכיון פוסטים שפורסמו בחודש אוקטובר 2004

קצת אקטואליה רבותי (מכתב תגובה לגדי שוורץ מוואי.נט)

יום שני, 11 באוקטובר 2004

כל מי שזה עוד טיפה מעניין אותו, גדי שוורץ, כתב ב-YNET, רשם מכתב פתוח למנכ"ל בזק בינלאומי שכלל איזושהי תלונה לגבי השירות שלהם. יותר נכון, לתמיכה הטכנית. בהתחשב בעובדה שאני עובד בתמיכה טכנית כלשהי, אני יכול להבין על מה הוא מדבר – וכל אדם אחר שמבין במחשבים יכול לראות כמה דברים אידיוטים עשה מר שוורץ לפני שהוא החליט לכתוב את המכתב.

דבר ראשון, הבה נשלח אתכם למכתב של גדי שוורץ

יפה, עכשיו, למען הסדר הטוב, גם התשובה של אבי גבאי

ועכשיו, נתחיל בניתוח צעדיו המרהיבים של מר שוורץ:

1) גדי שוורץ כותב במכתבו: "ההתקלה עברה.. ללא תקלות… לפיכך ניגשתי להוריד מיד תוספים חיוניים כמקובל במחשב חדש." (עם winXP – ק.) "הראשון היה אקרובט רידר,"

או. עכשיו אותי מעניין לדעת למה לדעתו של מר שוורץ אקרובט רידר יותר חיוני מלמשל.. המממ.. העידכונים של מערכת ההפעלה? הרי כל בר-דעת (מה שמר שוורץ משתדל להיות) יודע שמערכת ההפעלה XP מחוררת כמו גבינה שוויצרית אחרי קרב בג'נין. הדבר הראשון שעושים, אדון שוורץ – הוא לעדכן את חלונות. למה לעדכן? מכיוון שאחרי דקה ברשת נכנסים אליך למחשב כמויות כאלה מסחריות של וירוסים ושל רוגלות (בלשון האקדמיה, זה Spyware) שמציפות לך את הזיכרון, את רוחב הפס היוצא והנכנס ואת שאר רכיבי המחשב המסכנים שלך.

אבל בסדר, למה לא שדבר ראשון יתקין אקרובט רידר. אם פתאום הוא יקבל הודעת 60 שניות ואז כיבוי המחשב הוא גם היה מתקשר לבזק בינלאומי ומתלונן שהם הכניסו לו וירוסים. חכמה גדולה.
בנוסף, יש לציין, גדי שוורץ לא חשב על אנטי-וירוס, או חס וחלילה Firewall כלשהו, אפילו זה של חלונות (שאני אתפלא אם הוא בכלל יודע שקיים).
בקיצור, מר שוורץ מבייש את עצמו בתור כתב "טכני" ("רגע של נוסטלגיה לסוף שנות ה-90…" הוא כותב פסקה אחרי-כן)

יאללה עוד משהו:

2) גדי שוורץ כותב: "איש התמיכה האדיב במוקד שלך שלח אותי להוריד קובץ כלשהו משרתי בזק בינלאומי. כמובן שהקובץ ירד במהירות גבוהה מאוד, מה שגרם לאיש התמיכה שלך לומר לי שכנראה שהכל בסדר, מפני ש(ואני מצטט אותו) 'הורדת קובץ וגלישה באינטרנט זה אותו דבר'."

אוקי, אני מודה, נשמע שהתומך שנפלת עליו היה בשעה לא טובה ביום שלו והמשפט שאמר לך בסוף הוא אכן לא נכון, בעיקר מכיוון שכשהאקספלורר שלך מוצף ברוגלות, הגלישה שלך תהיה איטית כמו יונת דואר ב.. קרב בג'נין. אבל אתה יודע מה, אם אתה, גדי, יכול לטעות (כך נראה שהוכחתי בעניין הראשון שדובר כאן), גם התומך יכול לטעות מדי-פעם, או לפחות לא לדייק.
בסדר, אז נגיד שהתומך טיפש. הוא שלח את גדי שוורץ להוריד קובץ לבדיקה משרתי בזק בינלאומי. להלן הקישור לאתר הבדיקה בבזק בינלאומי.

עכשיו, מתוך איזשהו נסיון עם התמיכה שלהם (אני בכל זאת לקוח כבר כמה שנים טובות, ויצא לי מדי פעם להתקשר) – יש שם כמה קבצים, ואת אלה שנקראים "שרת בזק בינלאומי" – מעולם לא ביקשו ממני להוריד. יכול להיות שהיתה להם איזושהי הנחיה שכזו, אבל מעולם לא קרה. מה גם שיש לי חבר שעובד שם, והוא טוען שלא מורידים משם. אם כבר אז מורידים מ-tucows.
ועכשיו גילוי, מר שוורץ. זה ידוע כבר שנים רבות שלטוקאוס אין שרת בארץ. היה להם פעם בנטוויז'ן, אם אני לא טועה, אבל שים לב שכל חברת אינטרנט יש לה את של טוקאוס. האם זה הגיוני? אני בספק. בוא נגיד שהכתובת קיימת בכל אתר של כל חברת אינטרנט בארץ, ומאיזושהי סיבה לא ראיתי כבר כמה שנים אתר של טוקאוס בעברית. מה שמעלה את ההשערה שהם בעצם לא מתארחים בשום שרת של בזק בינלאומי, אלא יותר נכון – רק מנותבים דרכם. פשוט, אם תחפש באתר הרשמי של טוקאוס את ישראל – לא תמצא. נסה ותיווכח.

אז הנה, הורדת מהאתר של טוקאוס וקיבלת קצב יפה. סבבה. הוכחתי שזה גם לא דרך השרת של בב"ל? יפה מאוד. הלאה.

3) גדי שוורץ מסיים את מכתבו בפסקה הבאה: "אבל דמיין לך שהייתי מסתפק בהסבר הראשון של איש התמיכה; הייתי מודה לו, מנתק את השיחה ומטיל את האשמה על עצמי, על המחשב החדש או על מזג האוויר. בתוך כמה ימים החיבור היה מסתדר מעצמו, וכולם היו מרוצים, נכון?"

ובכן, כאן אנחנו חוזרים למספר 1, בתחילת המכתב הפתוח שלי (בלי מילה נוספת על המשפט "מה לעשות שהפעם נפלתם על אחד שגם קצת מבין בזה") – סביר להניח שתוך מספר ימים שבו היית מוריד רק אקרובט רידרים למיניהם ולא חושב לרגע לעדכן את חלונות, לשים אנטי-וירוס או FW, המחשב היה קורס ואתה היית מתקשר לטכנאי שלך ובוכה על כך שמת לך המחשב ומאז שעברת לאינטרנט המהיר הוא רק עושה לך צרות. האמת, שכבר הוכחתי כאן שאתה לא מבין כזה גדול, ובתגובה של המנכ"ל אליך הוא הוכיח (בקטנה, אמנם) שיש עוד כמה אלפים (או מאות אלפים, אנא אערף) כמוך, שחושבים שהם יודעים. אז נכון, בב"ל לא מנתבים שיחות במחלקת התמיכה לפי "לחץ 1 אם אתה בעל ידע רחב במחשבים/לחץ 2 אם אתה בור גמור", אבל כנראה שהם צריכים להתמודד (כמוני) במלא אנשים כמוך – חושבים אך לא מודעים לזה.

לסיכום:
מר גדי שוורץ. לא חכם במיוחד להיות כתב שלא בודק עובדות. מעניין אותי לדעת, אם היית כתב רציני – האם היית מתקשר שוב, מנותב לתומך אחר ומצליח יותר? אולי התומך הבא היה חושב שאתה לא כזה חכם כמו שאתה אוהב לתאר את עצמך, ואומר לך "היי, חומת אש שמת בכלל?". אז לא, כנראה שאתה מעדיף לא לבדוק עובדתית הכל (גם עניין טוקאוס, למשל) ולכן, צ'מע, מה אני אגיד לך..
מבחינתי, שלא עובד בתמיכה הרבה מאוד זמן (מודה בזה, מה לעשות) אבל כן עובד שם מספר חודשים – מבחינתי יצאת דביל קצת. קצת, לא הרבה, כי כמו שמר גבאי אמר במכתבו: "אכן, קלקלת לי את היום, אבל לעוד כמה עובדים שנותנים שירות מצוין וסבלני ללקוחות שחלקם מכירים בקושי דברים בסיסיים במחשב".

אל דאגה, לא לקחתי אישית.

קבוק.

שמח במדבר!

יום שישי, 08 באוקטובר 2004

מישהו בא לטאבה?
קלון על המלון? פגזים לשירות-חדרים?
בחייכם, תחשבו כמה זול יהיה שם עכשיו!

לא יפה, קבוק, שקט.

זה עושה לי שמח לא להתפתח

יום שישי, 08 באוקטובר 2004

אתמול היתה מסיבה כאן, אצל חבר שלי. הוא הצליח לארגן משהו שאצלינו בחבר'ה לא קל לארגן – מפגש שלא יהיה מבאס ושבו לא כולם יהיו בסרטים.
לפני כמה חודשים עשיתי אחד כזה בבית. היה די מדליק, היו מלא חבר'ה שבאו בבת-אחת וזו היתה רשמית המסיבה הראשונה הממש מסיבתית שעשיתי אי-פעם בבית. אבל הבעיה היא שכולם היו בסרטים חוץ ממני, בערך.
בשנה האחרונה העולם האכיל אותי במספיק סרטים בשביל לחנוק פיל.

עכשיו, לא משנה איפה וכו', אבל שימו לב להתבכיינות הטינאייג'רית הבאה!
היתה שם אחד, בחורה די נחמד. בכבוד שמגיע לכל מי שמוזכר כאן אישית אני צריך לתת לה שם אז נקרא לה.. הממ.. החייכנית. כי היא רוב הזמן חייכה וזה הדבר הכי יפה בעולם.
בכל מקרה, הייתי שתוי. מאוד, יש לציין. עד כדי כך שהחייכנית הזו הצליח להביס אותי באיזה משחק באקס-בוקס.
עכשיו שימו לב – היא שיחקה בזה. כלומר, היא אשכרה נגעה בג'ויסטיק ונהנתה (אני יודע שזה נשמע רע! ;). והיא גם רקדה רוב הערב איתי ובכלליות היתה ממש סבבה.
ואז התגלה לי שיש לה חבר.
או שהיה לה.
או שיהיה לה.
או שהם בדרך להיפרד או בדרך לחזור או אין לי פאקינג שמץ.
וזה די מבאס, איי מאסט סיי!
גרררר.

דווקא בחורה חמודה לאללה. אני חושב שאני לא מספיק מאומן בלהתחיל עם בחורות. כלומר, זה חידוש לעומת גל ההגירה של בחורות לחו"ל, אבל זה לא הכי משהו גם עכשיו.
האמת היא שהצגתי את עצמי כקבוק. מי ייתן והיא לא תקרא את זה אף-פעם ואני לעולם לא אתפדח.

(על מי אני עובד…)

הולך לישון, זהו.

וזה עושה לי שמח!!1
לא להתפתח
זה עושה לי נעים
רק בכפכפים
לצאת כמו מפגר לרחוב, לקנות מאוורר
בשביל הרוח

fingerskating

יום רביעי, 06 באוקטובר 2004

לפני הרבה זמן היתה לי חברה שהיה לה בלוג. זה קצת מוזר להגיד, אבל באיזושהי צורה לכל החברות שלי אי פעם (כל העשרות, ממש!) היו/יש בלוגים. אני מתכוון לאחת מהן, כי אצלה זה היה אפקטיבי. כי אצלה ממש ראיתי מה קורה בזמן שהייתי איתה ובעיקר, וול, כשנפרדנו. אחרי שנפרדנו (טוב, זרקתי אותה, תהיו חארות) המשכתי לקרוא בבלוג בלי ידיעתה. בעצם, לפני המון המון זמן, כשהכרנו, היא נתנה לי פעם אחת את הכתובת ומאז זה נשמר אצלי בתודעה איפשהו, כך שהיא לא ידעה שאני קורא.
וזה עצוב לגלות, אפילו שזה פותח עיניים, שאני בעצם לא כזה משהו בתור בנאדם. אפילו ניסיתי לשמור על זה הכי פרופיל-נמוך שאפשר, אפילו שהשתדלתי לא לפגוע יותר מדי זה לא עבד. אתה יושב וקורא את המחשבות הסמויות של אותה בחורה ומבין שעשית משהו שבפעם הראשונה בחייך אתה יכול להגדיר כ"רע" למישהו אחר. לא בכוונה, אבל המטרה מאפילה על האמצעים בסופו של דבר.

לא מזמן נפרדתי ממישהי בגלל ריב(ים) טפשי. בגלל אגו (שלי ושלה) ובגלל עוד מלא שטויות אחרות שאין לי כוח ו/או זמן לפרט. בעיקר, אפשר להגיד, בגלל שהייתי תקוע בדרך מחשבה אחת, והייתי מספיק עיוור (וטיפש?) כדי לא לשים לב שזה בדיוק הדבר שאני מתלונן עליו אצלה.

עכשיו, אין לה כבר בלוג. לא לאקסית הזו ולא לקודמת. הקודמת סגרה אותו ונעלמו עקבותיו, ואולי טוב שכך. היא החברה היחידה שלי שבאמת לא שמרתי איתה על שום קשר אחרי הפרידה. האקסית הטרייה יותר, זאת שאני מצטער שהיא בסטטוס הזה, לא תקרא כאן סביר להניח. היא מכירה את האתר ואפילו נרשמה בו פעם, אבל מי קורא כאן בכלל.
והיא לא תדע שהייתי מת לדעת מה היא חושבת, שלעומתה אני מוכן לכתוב גם אם היו יודעים שזה אני (ומי לא יודע, בעצם?), ואני רק חולם שגם היא תהיה קצת ככה איתי, לפעמים. שוב.
אוף.

לפחות יש לי עבודה וכסף..

אויש, אני כזה בחורה.