ארכיון פוסטים שפורסמו בחודש דצמבר 2004

איך הצלחתי להביא להופעה מלא אנשים ולא פידחתי את עצמי

יום רביעי, 29 בדצמבר 2004

או יה. שבוע שעבר בדיוק ב-22 לדצמבא היתה עוד הופעה של אטליז.
שוב, יש לציין למי שעוד לא קרא ומי שעוד לא יודע, אטליז הם בית-מטבחיים למקצבים ולמהלכי פופ נהדרי בצורה מתוסבכת, כשהסיכוי למצוא בו שוק עגל אחד תמים למראה ולרפואה הוא כמו הסיכוי למצוא את אריק שרון באותה הופעה.

אולי נשלח גם לו הזמנה? זה מסוכן לעשות פוגו איתו.
גם לא יהיה מקום בג'ה-פאן.

לא משנה!
בכל מקרה, היתה הופעה והצלחתי להביא די הרבה אנשים חדשים לאחר חודשים, שלא לומר פאקינג שנה שלמה של נדנודים סטייל "אתה חייב לראות את אלטליז" ו"ראית כבר את אטליז" וגם "שמעתם מה קרה אתמול בתאילנד? גם אני לא, אבל יש מחר הופעה של אטליז!" ושאר נדנודים חסרי-תוכלת שכאלה.
לבסוף אכן הגיעו אנשים חדשים. אני אישית גררתי אחרי חמישה אנשים ועוד מנהל חנות דיסקים וידידים שלו (אם כי אני לא בטוח שהם באו כי לא ממש יצא לי לבדוק אתה הקהל מתחילת ההופעה). לא היה לי ספק שהם נהנו מכיוון שלאחר שלושה שירים בא אלי המתופף שלי מהלהקה שלא היה מעולם בהופעה של אטליז ואמר "בואנ'ה, זה פרוגרסיב.. אבל אני אוהב את זה!".

כן, כן. אין מה לומר. אחרי ארבעה או חמישה שירים הגיעה עוד ידידה וחברה קבועה בשורה הראשונה של ההופעות וטענה ששרית (שצקי!) שברירית מדי מבחינתה. הידידה הזו שתקה לחלוטין אח"כ, כשבאמצע אחד השירים עברו החבר'ה על הבמה לביצוע מפתיע ל"Walk" של פאנטרה. מחווה יפה לגיטריסט הנרצח וגם הפיכת הלהקה לפצצת-אנרגיה צהובה אחת גדולה.
לבושים בחלוקי-רופאים ניתחו אטליז את האנרגיות על הבמה לפיסות קטנות ונהדרות שמרכיבות כל שיר ושיר אצלם. היו אפילו שלושה שירים חדשים והתלהבות ניכרת היתה בקהל כשההופעה הסתיימה עם האול-טים פייבוריט לפיניש – Sunshine.
ההופעה נגמרה, הקהל מסביבי צעק "עוד הפעם!" אך הלהקה לא עלתה. בשבל זה קמו המוני בית-ישראל ונהרו למשרדי הג'ה-פאן לקנות כרטיסים להופעה הבאה של הלהקה בפסטיבל רוק'אמ'רינג כשרד הוט צ'ילי פפרז מחממים אותם.

או שלא. אבל זה לא אומר שההופעה לא היתה טובה. היה מעולה. מלבד דבר אחד שהציק הפעם, במפתיע, וזה היה הסאונד הבד"כ מושלם. הפעם היו ציצוקים מכיוון המגבר של אור בהיר ולרוב לא שמעו את הבס כמו שצריך.

למי ששאל אותי, כן, תכננתי להקליט את המופע עם המינידיסק שלי אך הסתבר לי בהתחלה שהסאונדמן החליט דבר דומה ולכן לא יכלתי לחבר את שלי. זה היה מבאס, כי לאחר כמה זמן התברר שהמינידיסק של הסאונדמן נדפק ואין הקלטה. לסאונדמן שלום (בינתיים. @$^#%&).

עוד משהו ראוי לציון (באמת) זה שבמהלך אחד השירים היה בלבול קצת בתפקידי הגיטרות ובשיר אחר עמית ארז פספס תו או משהו דומה והפסיק לנגן סולו. הם אנושיים! :)

ולמשהו אחר:
חטפתי דו"ח על חניה באיזור של תחנת מוניות. 250 שקל. אני משקיע בוקר שלם כבר בלנסות לכתוב מכתב בקשה לביטול/הנחה בדו"ח. בכל זאת, ארבע שנים עם רשיון ובלי שום עבירת תנועה זה משהו די מרשים, לא? אני חושב שמגיעה לי התחשבות הפעם. סה"כ ירדתי מהאוטו לעשר דקות…. :\

תעשו חיים, בובות. ותבואו להופעה הבאה. פרטים יהיו כשיהיו.

לומדים??

יום רביעי, 22 בדצמבר 2004

לפני יומיים קיבלתי טלפון מהאוניברסיטה הפתוחה. בצד השני סיפר לי בחור שהוא שמע שיש לי בעיות בקבלת החומר מהם (?) ושההרשמה נסגרת למחרת.
לא ידעתי על מה הוא מדבר אז פשוט אמרתי לו שקיבלתי את כל החומר ושאני יודע מה אני רוצה ונפנפתי אותו.

אח"כ התיישבתי וקראתי את שנתון תשס"ד שיש לי מהאוניברסיטה הפתוחה, כוללה הידיעון האקדמי והחלטתי שאם כבר – אז כבר, אני ארשם למשהו סתם בשביל הכיף.

יש לציין שאני לא לומד בשביל הכיף. אין דבר כזה. אם יש דבר שאני לא עושה בשביל הכיף – זה ללמוד וכו' כלמיני וריאציות שליליות לגבי "ללמוד" ו"אני" ו"כיף".
בכל מקרה אמרתי שאם גם ככה אני רוצה להירשם לאוניברסיטה מתישהו, עכשיו זה זמן מתאים. הסימסטר מתחיל בפברואר ונגמר ביוני וביולי-אוגוסט אני מתכונן לטוס לחו"ל, אז לא נורא ללמוד עכשיו.
אז הנה כמה דברים שחשבתי עליהם למען לימודים "כיפיים":
1) אני חייב ללמוד משהו שמעניין אותי.
2) הקורס חייב להיות ברמת פתיחה/רגילה
3) אסור לו להיות קורס עם תנאי קבלה (מלבד כסף).
4) השם שלו חייב להיות נורמאלי.

אפרט:
1) מכיוון שמעולם לא הצלחתי במתמטיקה, פיסיקה, אזרחות, תנ"ך, הסטוריה וספרות התגלה לי בסוף התיכון שהדבר היחיד שאני אוהב ללמוד הוא תיאטרון, והבעיה איתו זה שלא עושים איתו כלום במדינה הזו. שקעתי במרה שחורה והתבאסתי מהכל. אבל עכשיו, כשיש לי את ההזדמנות להירשם למשהו שאני אוהב חשבתי אחורה קצת בזמן והגעתי למסקנה שהיו דברים שבעבר מאוד העסיקו אותי. גוף האדם, אנטומיה, גיאולוגיה וגרפיקה ובכלל מדעים מסוגים שונים. מטאורולוגיה אני יכול ללמוד מידידה שלי (תותחית מטאורולוגיה בשמי צה"ל) וגרפיקה, שאני גם רוצה ללמוד, אני אלמד אחרי הטיול.

2) יש מלא קורסים לכל נושא, אבל רובם ברמות אקדמיות, אני צריך למצוא קורס פתיחה, שנותנים לסתם אנשים מהרחוב (שיש להם כסף) שרוצים ללמוד נושא כלשהו. זה לרוב עסק די כללי ורוב הקורסים האלה נלמדים בבית יחד עם שלושה מפגשים במהלך סימסטר.

3) דומה ל-2, פשוט שלחלק מהקורסים יש גם תנאי קבלה, כולל הקורסים ברמת פתיחה, ואני לא רוצה עכשיו להשקיע באיזה תנאי קבלה כלשהו, שלא לדבר על זה שמהיום לאתמול קצת קשה להשלים בגרויות.

4) אלוהים ישמור את כל הקורסים האלה שנקראים "רציונליזם ואמפריציזם: מגמות פילוסופיות במאה ה-17 וה-18" ו"שמירת ערך פילים אפריקאים באמריקה של טרום-הדמוקרטיזציה של המאה ה-19". לרוב, יהיו אלה קורסים שמדרים על X שקרה במאה ה 20 מינוס Y וזה ממש יחרפן את השכל.
לפעמים אני תוהה אם אלה שמות הקורסים או פשוט הטקסט בחוברת.

לאחר שעתיים באתר של האוניברסיטה הפתוחה, חפירה בכל החוקים וכל סוגי הקורסים האפשריים – סיננתי לכדי שלושה:
א. צפונות כדור הארץ
ב. מבוא לגיאולוגיה (או שם דומה, אין לי כוח להסתכל)
ג. צפונות היקום

מסתבר שאת ב' ו-ג' לא פותחים בסימסטר הקרוב, אז נבחר "צפונות כדור הארץ", שהוא קצת יותר משם פלצני, לפי מה שנראה שם. זה בעצם גיאולוגיה לאנשים שמתעניינים ואין להם כוח ללמוד גם פיסיקה בשביל זה. יעני – אני. אז בחרתי.

אתמול הלכתי לקריית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה כדי להירשם. לעומת עשרות האנשים שהיו שם, אני באתי מוכן, עם הטפסים הנכונים ממולאים (היה חסר סעיף פה ושם וזהו), נרשמתי (1890 שקל, סססעמק!) ועכשיו אני מחכה לתחילת הקורס. המבאס – התגלה לי שהקורס לא בטוח שייפתח, כי אין מספיק אנשים בינתיים..

בלי שום קשר לשטויות מסביב, יש היום הופעה של אטליז ומי שלא בא משוגע!

climb it

יום חמישי, 16 בדצמבר 2004

אינעל כוסאמקבוק. איזה יומיים מעצבנים!
שלשום, יום שלישי, ידידה שלי מהקריות בארה לבקר במרכז, אז נסעתי לפגוש אותה אצל חבר ונסענו לפיצה האט בהוד השרון יחד עם עוד זוג חברים כדי לאכול משהו, ואז כשחזרנו גיליתי דו"ח על האוטו. וגם החבר חטף דו"ח. אני חונה שם כבר ארבע שנים ומעולם לא חטפתי דו"ח! כלומר, אז מה אם חניתי על הגבול בין צהוב-אדום לאדום לבן!

סתם, אני מניח שמגיע לי, אבל פאק, זה 250 שקל וזה לא כאילו יש מקום לחנות באיזור.. הכל אדום-לבן או צהוב-אדום. כוסאמק.
יש לי 90 יום לשלם, אז אני אחשוב על זה טוב. אין לי למה ללכת להישפט, כי אני עלול לחטוף יותר.
מה שכן, מחליפים לאבא שלי את האוטו בסוף החודש משברולט קוואליר הנוכחית לשברולט אפיקה, שזה קצת יותר ארוך וקצת יותר רחב וזה די מתסכל, כי עם הקוואליר קשה למצוא חניה בלי לעשות קדימה-אחורה במשך רבע שעה. אז עכשיו אוטו מנהלים (כבתית כמעט אוטו מנעלים :)… זה בכלל יהיה קשה..
אז אולי אני אעלים את האוטו ואז מישהו יחטוף פתאום אזהרה? :)
או שאולי החברה תשלם? אני די בספק. אולי השתתפות? עשיתי את זה על סף מוות!
אני יכול גם להגיד שנתקע האוטו (אי אפשר לראות את זה ככה) ופשוט הלכתי לקנות דלק למנוע..

מררר.
והיום חזרתי הביתה בבוקר וגיליתי ששכחתי את הסלולרי אצל ידידה שלי. נעל קבוקים!!1
אז עכשיו אי אפשר להשיג אותי בכלל, הבטחתי לשלושה אנשים שונים שאני אתקשר אליהם היום והצרה היא שאין לי את הטלפון שלהם.. איפ.

טוב, נראה לי שאני הולך לשחות קצת. קר מדי בחוץ, אבל שיהיה.

ואגב:

הופעה של איטליז ביום רביעי ה-22.12, בעשר בג'ה-פאן!

זה לא הולך

יום חמישי, 09 בדצמבר 2004

אספר משהו קטן ואחשוב על עוד בעתיד:

אמנם אני כבר שלושה שבועות שוחה (אולי חודש? לא נראה לי שעבר כל-כך הרבה זמן..) אבל זה לא משתפר במיוחד. אני עדיין נורא עייף. כלומר, יש עייפות ויש עייפות.
אתם מכירים את זה שישנתם הרבה זמן ואז מתועררים ועדיין עייפים? אז ככה זה לרוב. הלילה הלכתי לישון בשתיים (סיימתי את העבודה באחת) והתכוננתי לקום בשמונה-תשע בשביל ללכת לשחות אבל היה לי חלום שלא הצלחתי לצאת ממנו (משהו עצוב על אבא שלי. בטח בגלל כל הבלגאן לאחרונה) והתעוררתי ב-12. איזה באסה! רציתי לשחות אבל למי יש כבר כוח. המפתיע שהפעם קמתי עירני ולא עייף. אז מצד שני, אולי זה כן מתחיל להשפיע. מחר אני חייב לשחות, לא משנה מתי. גם ביום שבת אני רוצה.
מחר בכלל, שני החברים הקק"צניקים שלי חוזרים ואני רוצה לצאת איתם, אבל לא יודע לאן כי אי אפשר להשיג אותם בכלל. וביום שבת יש ארוחת צהריים וכל המשפחה פה סופסוף.

גיס שלי מנגן בלהקה חמודה בשם קבוצת גוטל בוטל שזה בעצם שני מופעים, מופע החיים של גוטל בוטל ומופע החיים של מוטי פנאן, אחד אפל והשני יותר רצבי וקופצני (וגם הזוי יותר ברמת הפסיכיות). אז היום שמעו אותם ברדיו וישר התקשרתי לאחותי לספר לה את זה והיה אושר גדול וששון ועיקר ובני ישראל יצאו לרחובות וירקדו המה.

המה זו מילה יפה. :)

עוד דבר מגניב שקרה, שלשום היתה חזרה ללהקה שלי והיתה ממש ממש טוב! והקלטנו, וגם הבאלאנס היה ממש ממש טוב! אז כשאני אזכר איך להעלות קבצים לאתר הזה אני אדאג לספר לכם איפה אפשר לשמוע את השירים (תלוי איזה יוחלט שיעלו).
בנוסף, הוחלט על שם ללהקה. היינו בין שני שמות, סופסוף, והוחלט על Beyond Repair. השם השני היה Outrage אבל הוא מטאליסטי מדי ואני חושב שנשאיר את זה ללהקת המטאל שאני ארצה להקים בעתיד. מה גם ש"חסר תקנה" לא תפוס בכלל, לפי AMG.

בקיצור, ששון ועיקר וכו'.

אה, וסיימתי לשחק ב-Half Life 2 ומעולם לא נהניתי כל-כך ממשחק. או שכן. בכל מקרה, משחק אדיר! :)

אושר!!!!

יום שלישי, 07 בדצמבר 2004

מה מצאתי כאן!

זה אתר מלא מלא בטורנטים (טורנט זה קובץ של התוכנה bittorent) של מיסטר באנגל, של פיית' נו מור (אני מוריד עכשיו בדיוק סרט בן שני דיסקים על ההפקה של Angel Dust שלהם) ושל טומאהוק וכלמיני אחרים מגניבים שסובבים סביב מייק פאטון, האיש והאגדה.

איזה אושר!