ארכיון פוסטים שפורסמו בחודש נובמבר 2006

היועץ טועה

יום ראשון, 26 בנובמבר 2006

מזוז: הציבור מרגיש שהשלטון מושחת.

אה, לא. הציבור יודע שהשלטון מושחת.

איך נראה בני סלע?

יום שבת, 25 בנובמבר 2006

הבוקר, בעודי משוטט עם חבריי בת"א בחיפוש אחרי מאנץ' מוצלח אחרי לילה במועדון שמנו לב להמוני שוטרים שהתאספו בכיכר רבין וגם כאלה שהגיעו באוטובוסים – כולם מחפשים אחרי האנס הסדרתי בני סלע.
עכשיו אני קורא בלמהנט שהמשטרה טוענת שרק אזרחים יצליחו למצוא אותו. הוגן. אני לא באמת מצפה מכ-2000 שוטרים שיצליחו למצוא אדם אחד בכל גוש דן, אם הוא בכלל שם. מה שכן מפריע לי זו העבודה שאני לא יודע איך בני סלע נראה.
כלומר, אם הוא נראה כך (זו התמונה שיש בכתבה הנ"ל) אז כנראה שהוא כחול, שטוח, מקומט ובעל אף עצום. אם הוא נראה ככה (התמונה באדיבות נרג' שקיבלה אותה ממשטרת ישראל וכך "הופצה לשוטרים") הוא כנראה עשוי מקוביות ואין לו תווי פנים.

אני מבולבל. הוא עם זקן? בלי זקן? האם יש לו שיער ארוך או קצר? הקיפול בראש במקור? ברור לי שמשטרת ישראל עושה צחוק מהעבודה גם בנוגע לצילום אסירים. אני אישית חיפשתי בגוגל ובני סלע כנראה דומה לאחד מאלה:

who_is_beni_sela.jpg

בהצלחה, ותיזהרו שם באוסטרליה.

למישהי חסרה מפשעה?

יום שלישי, 21 בנובמבר 2006

הו, בחיי, אם רק הייתי בחורה עם רגליים שעירות.

הידד הידד, כפיים כפיים!

להקה מתחילה מחפשת מועדון נורמאלי להופיע בו

יום ראשון, 19 בנובמבר 2006

מי שלא יודע, אז שידע, שאני הבסיסט של Beyond Repair. אפשר לשלוח לי מיילים רייקים ואני אחתום עליהם, אסרוק ואשלח חזרה. תחתונים וחזיות אין סיבה לשלוח לי כי אין לי מקום בארון.

בכל מקרה, אנחנו סה"כ להקה אחרי ארבע הופעות, מי מכיר אותנו בכלל? מחפשים כל הזמן מקומות להופיע בהם, גם כאלה שמחוץ לת"א. אז לפני איזה שלושה שבועות דייב, אחד מהגיטריסטים, שלח לי לינק להודעה ב"אקט מוזיקלי" בה היה כתוב שמחפשים להקות לערב הופעות במועדון חדש. התקשרנו והיחצ"נית, ניצן, הודיעה לנו שזה מועדון שמחליף זהות והולכות להיות ארבע להקות, שתיים מהמרכז (כולל אותנו, כמובן) ושתיים מחיפה והקריות.
מגניב, לא?

אז התאמנו, התארגנו וניצן טענה שנהיה ראשונים, כנראה, אבל זה יוחלט כבר במקום. מה שכן, יש לנו בעיה להיות אחרונים מכיוון שרותם ואלה (גיטריסט וזמרת) צריכים להגיע למחרת בבוקר ללימודים שלהם בשדרות. מה שעושה את עניין הלוגיסטיקה לקצת קשה. מעודדים מהאפשרות להופיע מול קהל של אנשים שלא מכירים אותנו בכלל, הגענו לחיפה. למועדון קוראים "קולינס" והוא ה"פאצ'וס" לשעבר. לי זה לא אמר כלום, בכל מקרה. המועדון קטן יחסית, אבל יפה לאללה ושוכן בתוך מבנה פנימי של קשתות וגג גבוה מאוד, סטייל העיר התחתית של חיפה. גם מערכת הסאונד שם היתה מרשימה יחסית למקום קטן ונראה שהם באמת השקיעו בערב הזה.
מגניב, לא?

הלהקה שכבר היתה על הבמה בבדיקת סאונד נקראה Dreadful Craving. מה שנקרא: מטאל לפנייייייים. הבסיסט שלהם חזק בענייני קורן, כנראה. מרביץ בבס ללא רחמים. אנשים חביבים גם כן. ניצן עוד אמרה שלא ברור איזה מקום נהיה ברשימת ההופעות וביקשנו להיות ראשונים כי בד"כ אפאחד לא רוצה את המיקום הזה וחוצמזה יהיה לנו ממש טוב ככה. אח"כ הגיעו עוד שתי להקות: הגרוטאות – פאנק שמח בעברית. אני חושב שהגיטריסט שלהם יוצא BEER7, אבל אני לא בטוח. הלהקה השניה היתה Chains of Past Decisions. שעשו גם מטאל-הארדקור עצבני. ואנחנו, כולה גראנג'יסטים.. משעשע עדיין. :)
מגניב, לא?

כאן התחילו הבעיות. מסתבר שהערב מבוסס ברובו על קהל של Dreadful Craving (או DC בקיצור). לא רק זה, הסאונדמן (שעונה לשם ניצן גם-כן ולכן נקרא לו ניצן ב.) הוא חבר שלהם, או שהוא הקבוע שלהם. לא ברור לי עדיין. בכל מקרה, הוא החליט על סדר להקות. הוא. הסאונדמן. לדעתו צריכה להקת פאנק, שתי להקות מטאל מקומיות ובסוף להקת גראנג' מהמרכז+שדרות. הגיוני, לא? הרי ברוב הפסטיבלים הגדולים בעולם זה הולך ככה. בד"כ הלהקות הקטנות בהתחלה, אח"כ מטאליקה ואיירון מיידן ואחריהן עוד להקות לא מוכרות. ככה שומרים על הקהל בפארק, על בטוח.
ניצן א. לא הצליחה להניא אותו מהעניין אז ניסינו את כוחותינו בשכנוע הלהקות שבכלל לא היו זקוקות לשכנוע. יאמר לזכות סצינת המטאל הישראלית, שרוב חבריה ממש נחמדים. גם DC וגם COPD לא התנגדו להופיע אחרונים. הגרוטאות, מסתבר, קיבלו הבטחה מניצן א. להופיע שניים. מה שמצחיק שניצן ב. פשוט לא רצה לשנות את ה"ערב המושלם" שלו. הצענו אפילו להופיע ראשונים או שניים ולתת רק שלושה שירים, כשבתכנון היינו אמורים לתת 30 דקות. רבע שעה, אמרנו לו – אחרת באמת אין לנו שום סיבה להיות פה. הקהל, מדובר ב-40 או 50 איש גג, היה מורכב רובו ככולו מאנשי DC ו-COPD ואחרי ההופעות שלהן הוא פשוט יעזוב – זה ככה בכל מקום בעולם, איזה מין טמטום זה?!
מגניב? לא.

רותם ניסה לשכנע את ניצן ב. לתת לנו לעלות לרבע שעה אך הוא אמר משהו כמו "הפריסטים של הקונסולה כבר מוכנים לפי הסדר ותקוע לי צינור בטוסיק" ולכן פשוט עזבנו את המקום. הגרוטאות, שכבר עלו להופיע, הזכירו אותנו בתור הלהקה האחרונה ונתנו קצת שבחים כדי שהקהל ישאר, אך זה היה כבר מאוחר מדי כי שלושה מאיתנו כבר עזבו (לשדרות ואשדוד).

לסיכום, אני לא אגיד שאני מאוכזב נורא. אני מכיר את הסצינה בצורה מסויימת ויודע שככה זה לפעמים. זה החרא שמקבלים על ארגון כושל, וזה לא חסר בשום מקום – אם כי משום מה זה קורה בעיקר בסצינת המטאל (פסטיבל המטאל של נקש, מישהו? מטאליסט?). ללהקות אין לנו שום מילה רעה להגיד – הם היו בסדר גמור והשתדלו לעזור. לניצן א. יש עוד מה ללמוד בנוגע לארגון ערב הופעות – זה מסובך יותר מלהקה אחת או שתיים (כשאז אחת מחממת את השניה וברור מי ה"הדליינר"). היא צריכה לגדל בייצים ולדעת להגיד "לא" כשצריך. להגיד לסאונדמנים סוררים ש"נקבעה כבר הלהקה השניה – תחיה עם זה".
לניצן ב., לעומת זאת, אני מאחל באמת הרבה בריאות ושיגיע יום אחד לת"א – איפה שהסצינה אולי גם תקועה בבועה משל עצמה אבל גם הרבה יותר מפותחת – עם כל המניירות של "איך ערב מושלם צריך להיות מאורגן", ויחטוף בראש like a ton of bricks.

והלקח?
4.12.06 – הופעה ב-Sublime בסלמה 53 בת"א. חינם-חינם ורק אנחנו הפעם! תבואו? :)