איך הצלחתי להביא להופעה מלא אנשים ולא פידחתי את עצמי

או יה. שבוע שעבר בדיוק ב-22 לדצמבא היתה עוד הופעה של אטליז.
שוב, יש לציין למי שעוד לא קרא ומי שעוד לא יודע, אטליז הם בית-מטבחיים למקצבים ולמהלכי פופ נהדרי בצורה מתוסבכת, כשהסיכוי למצוא בו שוק עגל אחד תמים למראה ולרפואה הוא כמו הסיכוי למצוא את אריק שרון באותה הופעה.

אולי נשלח גם לו הזמנה? זה מסוכן לעשות פוגו איתו.
גם לא יהיה מקום בג'ה-פאן.

לא משנה!
בכל מקרה, היתה הופעה והצלחתי להביא די הרבה אנשים חדשים לאחר חודשים, שלא לומר פאקינג שנה שלמה של נדנודים סטייל "אתה חייב לראות את אלטליז" ו"ראית כבר את אטליז" וגם "שמעתם מה קרה אתמול בתאילנד? גם אני לא, אבל יש מחר הופעה של אטליז!" ושאר נדנודים חסרי-תוכלת שכאלה.
לבסוף אכן הגיעו אנשים חדשים. אני אישית גררתי אחרי חמישה אנשים ועוד מנהל חנות דיסקים וידידים שלו (אם כי אני לא בטוח שהם באו כי לא ממש יצא לי לבדוק אתה הקהל מתחילת ההופעה). לא היה לי ספק שהם נהנו מכיוון שלאחר שלושה שירים בא אלי המתופף שלי מהלהקה שלא היה מעולם בהופעה של אטליז ואמר "בואנ'ה, זה פרוגרסיב.. אבל אני אוהב את זה!".

כן, כן. אין מה לומר. אחרי ארבעה או חמישה שירים הגיעה עוד ידידה וחברה קבועה בשורה הראשונה של ההופעות וטענה ששרית (שצקי!) שברירית מדי מבחינתה. הידידה הזו שתקה לחלוטין אח"כ, כשבאמצע אחד השירים עברו החבר'ה על הבמה לביצוע מפתיע ל"Walk" של פאנטרה. מחווה יפה לגיטריסט הנרצח וגם הפיכת הלהקה לפצצת-אנרגיה צהובה אחת גדולה.
לבושים בחלוקי-רופאים ניתחו אטליז את האנרגיות על הבמה לפיסות קטנות ונהדרות שמרכיבות כל שיר ושיר אצלם. היו אפילו שלושה שירים חדשים והתלהבות ניכרת היתה בקהל כשההופעה הסתיימה עם האול-טים פייבוריט לפיניש – Sunshine.
ההופעה נגמרה, הקהל מסביבי צעק "עוד הפעם!" אך הלהקה לא עלתה. בשבל זה קמו המוני בית-ישראל ונהרו למשרדי הג'ה-פאן לקנות כרטיסים להופעה הבאה של הלהקה בפסטיבל רוק'אמ'רינג כשרד הוט צ'ילי פפרז מחממים אותם.

או שלא. אבל זה לא אומר שההופעה לא היתה טובה. היה מעולה. מלבד דבר אחד שהציק הפעם, במפתיע, וזה היה הסאונד הבד"כ מושלם. הפעם היו ציצוקים מכיוון המגבר של אור בהיר ולרוב לא שמעו את הבס כמו שצריך.

למי ששאל אותי, כן, תכננתי להקליט את המופע עם המינידיסק שלי אך הסתבר לי בהתחלה שהסאונדמן החליט דבר דומה ולכן לא יכלתי לחבר את שלי. זה היה מבאס, כי לאחר כמה זמן התברר שהמינידיסק של הסאונדמן נדפק ואין הקלטה. לסאונדמן שלום (בינתיים. @$^#%&).

עוד משהו ראוי לציון (באמת) זה שבמהלך אחד השירים היה בלבול קצת בתפקידי הגיטרות ובשיר אחר עמית ארז פספס תו או משהו דומה והפסיק לנגן סולו. הם אנושיים! :)

ולמשהו אחר:
חטפתי דו"ח על חניה באיזור של תחנת מוניות. 250 שקל. אני משקיע בוקר שלם כבר בלנסות לכתוב מכתב בקשה לביטול/הנחה בדו"ח. בכל זאת, ארבע שנים עם רשיון ובלי שום עבירת תנועה זה משהו די מרשים, לא? אני חושב שמגיעה לי התחשבות הפעם. סה"כ ירדתי מהאוטו לעשר דקות…. :\

תעשו חיים, בובות. ותבואו להופעה הבאה. פרטים יהיו כשיהיו.

לכתוב תגובה