אמרו לי שאני כישרון מבוזבז – אינפקציה בבארבי כפ"ס, 18.2.05

כנראה שהגיעו מים עד נפש. לאחר שנתיים של חוסר פעילות-במה הקהל של אינפקציה, מלבד היותו מורכב מרבדים רבים של גילאים (ממש, בין 14 ל-30) כנראה עבר כמויות עצומות של סמים, של אלכוהול, של מוזיקה אחרת וגלגל"צית, של סרטן העצבים ושל גיל ההתבגרות והוא עכשיו פסיכי מתמיד.

אני מתכוון ל"כת הוורודים", קבוצת בני 17 שבאו לבושים בחולצות וורודות שעליהן מחירון אלטעזאכן והלוגו של זמרת-העל רוני, שלקחו את עניין הפעלת הקהל על עצמם בסגנון "קלאב מד" וצעקות "ניר טרטר הומו ואמא שלו משתזפת בעירום!". אני גם מדבר על ילדים בני 14 שדפקו קפיצות מהבמה לקהל כאילו היתה זו הופעה של מטאליקה לפחות ואני מדבר גם על החבר'ה מאחורה שנראה שהיו בהלם שהם רואים את אינפקציה סופסוף.

יש לציין שאינפקציה הוסיפו בחור חדש ללהקה, טל רום, שהוא גם המפיק שלהם והפליא בגיטרות אקוסטיות ובחשמלית וגם בהשלטת סאונד-האייטיז האלקטרוני במקומות הנכונים בעזרת מחשב וסינטי. גיא שמי, הסולואיסט החביב הגיע חולה הפעם ונראה שכל עניין ה"אגדו-דו-דו" של הקהל עולה לו על העצבים (ציטוט: "אתם לא ממש חכמים, אה?" ו"תסתמו את הפה שלכם!"). לא נורא, גיא, אתה עדיין תותח. עמרי הנגבי, המתופף, הוא.. נו, עמרי. הוא ללא ספק נותן בעבודת התופים בצורה שלא משתמעת לשתי פנים: הוא ללא ספק המתופף המוצלח ביותר שראיתי לייב בארץ.
ירון שראל התחיל לנגן במרץ על הבס את "Sky" של איזבו באמצע ההופעה, וכשכן ניגן עם שאר הלהקה לא שמעו אותו מספיק חזק, אבל הוא עדיין נראה כמו הבסיסט המושלם בשבילם. טכני, מקצועי מאוד, משעשע לפרקים ובכלליות די מרוצה מעצמו.
וגיא בן-שטרית, נו, זה גיא בן שטרית. אם ארחיב עליו יותר משאני מרחיב עליו בביקורות על אטליז זה יהיה כבר לא הוגן כלפי הקוראים.

הלהקה התחילה את ההופעה בזמן, יחסית. ההופעה שלפניהם, של מוניקה סקס, נגמרה רק בחצות ורבע ואינפקציה עלו וניגנו משעה רבע לאחת בלילה. באחד השירים החדשים "סרט של סקס" על שחר אבן-צור לבמה ושר יחד איתם עם מגאפון בקטעים הנכונים. השיר המוכר השני, שהוא גם חדש, "זה עושה לי שמח" נראה שהופך להיות להיט-אצטדיונים אדיר. פשוט מוזיקה מלהיבה, אין מה לומר יותר.

אינפקציה נותנים בראש כמו ששום להקה לא מצליחה לעשות בעברית (ככה יצאתי מהסתבכות מיותרת עם חברי "אטליז" :). ניר טרטר הוא ללא ספק זמר-העל של הרוק הישראלי. יש בו את העוצמה והכח והאיכויות שאין לאף אחד אחר בארץ וכשהוא צועק "שתיל" בשיר שהוא פארודיה על היהודים אין ספק שלתום יש הרבה מה ללמוד ממנו. בנוסף, הוא נראה קצת בשוק מההופעה ולקח לו קצת זמן לחזור לפוזת המסומם שהיתה לו פעם. בכלליות הלהקה נראתה קצת יותר מדי נוקשה, אבל זה הגיוני כשחוזרים לנגן על במה אחרי שנתיים שלמות והופעה אחת לפני שלושה שבועות בירושליים. כאילו, מי מנגן בי-ם? :)

ההופעה הבאה, ב-11.3 בבארבי ת"א. אני מניח שהם כבר יבואו הרבה יותר משועשעים למקום שהיה הבית שלהם פעם וכבר מזמן לא ניגנו בו.

(אישית אני מביא שוקר חשמלי וכשמישהו מכת הוורודים האלה יתחיל לשיר את כל השיר הבא בפלייליסט אני בא ודופק לו זאפ לאוזן!!1)

לכתוב תגובה